החל משנת 2007 , זכאי כל נפגע פוליו, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת לקבל פיצוי בהתאם לחוק נפגעי פיצוי לנפגעי פוליו תשס"ז 2007. עיון מדוקדק בחוק מלמד שמחד גיסא מדובר בחוק סוציאלי מדרגה ראשונה, כיוון שהוא מאפשר לנפגע ממחלת הפוליו , ללא מגבלת גיל, לקבל פיצוי וזאת בלי זיקה כלשהי למבחן ההכנסות, כפי שנדרש בביטוח לאומי, למשל ממדור נכות כללית. קרי גם אדם עשיר שחולה במחלה יהא זכאי לקבל סעד. מאידך גיסא החוק לעיל, קבע מספר סיגים שמהווים תנאי סף לקבלת הפיצוי. התנאי הראשוני הינו שהנפגע יהיה תושב ישראל, כלומר חולה פוליו שמקום מושבו העיקרי, המרכזי אינו בישראל, לא יהיה זכאי לקבל סעד, תנאי נוסף-שמחלת הפוליו מקורה בישראל בלבד, כלומר בלשון אחר- אדם שלקה במחלה ואין ברשותו תרשומת מדויקת , שהמחלה פרצה בישראל, לא יהיה זכאי לסעד. התנאי יוצר קושי ראיתי לגבי עולים חדשים, שאין ברשותם תרשומת לגבי המועד המדויק של תחילת המחלה, או אנשים מבוגרים שהמסמכים שמצויים בבתי החולים, שאמורים ליתן מצג ראיתי לגבי המחלה בוערו. הואיל והחוק מאפשר לקבל הן פיצוי חד פעמי והן קצבה, במידה והנכות הרפואית גבוהה מ20% , אזי ראוי לקבל ייצוג ממומחה בתחום הביטוח הלאומי, על מנת להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים, לקבל סעד משמעותי בהתאם לדין.
